בגרות קיץ 2026 מועד א׳ – תיבה ומישור AEC
וקטורים 572 · שיעור 40
קיץ 2026 מועד א׳, שאלה 2
בגרות קיץ 2026 מועד א׳ – תיבה ומישור AEC
פרק 10 – 10 שאלות בגרות 572 – וקטורים
1
נוסח השאלה
2
סעיף א – הבעת EA ו־EC
3
סעיף ב – הבעת EM
4
סעיף ג (1) – הערכים של a ו־b
5
סעיף ג (2) – האם M במישור AEC
6
סעיף ד – אורכי u ו־v
7
סעיף ה – המרחק בין B למישור AEC
📄 נוסח השאלה
בסרטוט שלפניכם תיבה
ABCDA′B′C′D′
.
נסמן:
AA′
=
w
,
AB
=
v
,
AD
=
u
.
הנקודה
E
היא אמצע המקצוע
BB′
.
א.
הביעו את
EA
ו־
EC
באמצעות
u
,
v
ו־
w
.
הנקודה
M
מקיימת
BM
=
1
6
u
−
2
3
v
+
1
12
w
.
📄 נוסח השאלה · המשך
ב.
הביעו את
EM
באמצעות
u
,
v
ו־
w
.
נתון:
EM
= a ·
EA
+ b ·
EC
.
a
ו־
b
הם פרמטרים.
ג.
(1) מצאו את הערך של
a
ואת הערך של
b
. (2) האם הנקודה
M
נמצאת במישור
AEC
? נמקו את תשובתכם.
נתון כי
|
w
| = 4
והווקטור
BM
מאונך למישור
AEC
.
ד.
מצאו את הערך של
|
u
|
ואת הערך של
|
v
|
.
📄 נוסח השאלה · המשך
ה.
חשבו את המרחק בין הנקודה
B
ובין המישור
AEC
.
סעיף א – הבעת EA ו־EC
בתיבה המקצועות המקבילים שווים ומקבילים, ולכן:
BB′
=
w
,
BC
=
u
,
BA
= −
v
.
E
אמצע
BB′
, ולכן
EB
= −
1
2
w
(מ־E יורדים חצי מקצוע אל B).
EA
=
EB
+
BA
📐 נוסחה: חיבור וקטורים (כלל המשולש)
נציב
EB
= −
1
2
w
,
BA
= −
v
:
EA
=
−
1
2
w
+
(−
v
)
EA
= −
v
−
1
2
w
📐 נוסחה: חיבור וקטורים (כלל המשולש)
PQ
=
PR
+
RQ
סעיף א – הבעת EA ו־EC · המשך
EA
= −
v
−
1
2
w
EC
=
EB
+
BC
📐 נוסחה: חיבור וקטורים (כלל המשולש)
נציב
EB
= −
1
2
w
,
BC
=
u
:
EC
=
−
1
2
w
+
u
EC
=
u
−
1
2
w
✅ פתרון סופי:
EA
= −
v
−
1
2
w
,
EC
=
u
−
1
2
w
📐 נוסחה: חיבור וקטורים (כלל המשולש)
PQ
=
PR
+
RQ
סעיף ב – הבעת EM
EM
=
EB
+
BM
📐 נוסחה: חיבור וקטורים (כלל המשולש)
נציב
EB
= −
1
2
w
,
BM
=
1
6
u
−
2
3
v
+
1
12
w
(נתון):
EM
=
−
1
2
w
+
1
6
u
−
2
3
v
+
1
12
w
EM
= −
1
2
w
+
1
6
u
−
2
3
v
+
1
12
w
נכנס את המקדמים של
w
:
−
1
2
+
1
12
= −
6
12
+
1
12
= −
5
12
📐 נוסחה: חיבור וקטורים (כלל המשולש)
PQ
=
PR
+
RQ
סעיף ב – הבעת EM · המשך
−
1
2
+
1
12
= −
6
12
+
1
12
= −
5
12
EM
=
1
6
u
−
2
3
v
−
5
12
w
✅ פתרון סופי:
EM
=
1
6
u
−
2
3
v
−
5
12
w
סעיף ג (1) – הערכים של a ו־b
EM
= a ·
EA
+ b ·
EC
נציב
EA
= −
v
−
1
2
w
,
EC
=
u
−
1
2
w
(מסעיף א):
a ·
EA
+ b ·
EC
= a(
−
v
−
1
2
w
) + b(
u
−
1
2
w
)
a ·
EA
+ b ·
EC
= b
u
− a
v
−
a
2
w
−
b
2
w
a ·
EA
+ b ·
EC
= b
u
− a
v
−
a + b
2
w
הווקטורים
u
,
v
,
w
אינם באותו מישור, ולכן אפשר להשוות את המקדמים בשני הצדדים של
EM
= a
EA
+ b
EC
:
📐 משפט: השוואת מקדמים
📐 משפט: השוואת מקדמים
אם שלושה וקטורים אינם במישור אחד, ההצגה של וקטור בעזרתם היא יחידה
סעיף ג (1) – הערכים של a ו־b · המשך
הווקטורים
u
,
v
,
w
אינם באותו מישור, ולכן אפשר להשוות את המקדמים בשני הצדדים של
EM
= a
EA
+ b
EC
:
📐 משפט: השוואת מקדמים
מקדם
u
:
b =
1
6
מקדם
v
:
−a = −
2
3
a =
2
3
📐 משפט: השוואת מקדמים
אם שלושה וקטורים אינם במישור אחד, ההצגה של וקטור בעזרתם היא יחידה
סעיף ג (1) – הערכים של a ו־b · המשך
a =
2
3
בדיקה במקדם
w
:
−
a
+
b
2
= −
5
12
נציב
a =
2
3
,
b =
1
6
:
−
2
3
+
1
6
2
= −
5
6
2
= −
5
12
✓
✅ פתרון סופי:
a =
2
3
, b =
1
6
סעיף ג (2) – האם M במישור AEC
מצאנו מספרים
a
ו־
b
שמקיימים את שלוש המשוואות (גם את הבדיקה במקדם
w
), כלומר:
EM
=
2
3
EA
+
1
6
EC
הווקטור
EM
הוא צירוף של שני וקטורים במישור
AEC
שיוצאים מהנקודה
E
, ו־
E
עצמה נמצאת במישור. לכן גם הנקודה
M
נמצאת במישור
AEC
.
✅ פתרון סופי:
כן
, הנקודה M נמצאת במישור AEC
סעיף ד – אורכי u ו־v
A
B
C
D
A'
B'
C'
D'
E
M
התיבה בקנה מידה (|u| = 2, |v| = 1, |w| = 4): המישור AEC בתכלת, והווקטור BM בירוק
בתיבה המקצועות מאונכים זה לזה, ולכן המכפלה הסקלרית של כל שניים מהם היא 0:
u
·
v
=
u
·
w
=
v
·
w
= 0
📐 נוסחה: וקטורים מאונכים
BM
מאונך למישור
AEC
, ולכן הוא מאונך לשני וקטורים שאינם מקבילים במישור,
EA
ו־
EC
:
📐 נוסחה: וקטורים מאונכים
a
⊥
b
⟺
a
·
b
= 0
סעיף ד – אורכי u ו־v · המשך
BM
מאונך למישור
AEC
, ולכן הוא מאונך לשני וקטורים שאינם מקבילים במישור,
EA
ו־
EC
:
ישר מאונך למישור אם הוא מאונך לשני ישרים נחתכים במישור.
📐 משפט: ישר מאונך למישור
המכפלה עם
EA
:
BM
·
EA
= 0
📐 נוסחה: וקטורים מאונכים
נציב
BM
=
1
6
u
−
2
3
v
+
1
12
w
,
EA
= −
v
−
1
2
w
:
(
1
6
u
−
2
3
v
+
1
12
w
) · (
−
v
−
1
2
w
) = 0
📐 משפט: ישר מאונך למישור
מאונך לשני ישרים נחתכים במישור
📐 נוסחה: וקטורים מאונכים
a
·
b
= 0
סעיף ד – אורכי u ו־v · המשך
(
1
6
u
−
2
3
v
+
1
12
w
) · (
−
v
−
1
2
w
) = 0
כל המכפלות של שני וקטורים שונים מתאפסות. נשארות רק מכפלות
v
·
v
ו־
w
·
w
:
(−
2
3
) · (−1) · |
v
|
2
+
1
12
· (−
1
2
) · |
w
|
2
= 0
📐 נוסחה: מכפלה של וקטור בעצמו
2
3
|
v
|
2
−
1
24
|
w
|
2
= 0
נציב
|
w
|
2
= 4
2
= 16
:
2
3
|
v
|
2
−
1
24
·
16
= 0
📐 נוסחה: מכפלה של וקטור בעצמו
a
·
a
= |
a
|
2
סעיף ד – אורכי u ו־v · המשך
2
3
|
v
|
2
−
1
24
·
16
= 0
2
3
|
v
|
2
=
2
3
|
v
|
2
= 1
|
v
| = 1
המכפלה עם
EC
:
BM
·
EC
= 0
📐 נוסחה: וקטורים מאונכים
📐 נוסחה: וקטורים מאונכים
a
·
b
= 0
סעיף ד – אורכי u ו־v · המשך
BM
·
EC
= 0
📐 נוסחה: וקטורים מאונכים
נציב
BM
=
1
6
u
−
2
3
v
+
1
12
w
,
EC
=
u
−
1
2
w
:
(
1
6
u
−
2
3
v
+
1
12
w
) · (
u
−
1
2
w
) = 0
1
6
|
u
|
2
+
1
12
· (−
1
2
) · |
w
|
2
= 0
📐 נוסחה: מכפלה של וקטור בעצמו
1
6
|
u
|
2
−
1
24
|
w
|
2
= 0
נציב
|
w
|
2
= 16
:
📐 נוסחה: וקטורים מאונכים
a
·
b
= 0
📐 נוסחה: מכפלה של וקטור בעצמו
a
·
a
= |
a
|
2
סעיף ד – אורכי u ו־v · המשך
נציב
|
w
|
2
= 16
:
1
6
|
u
|
2
−
1
24
·
16
= 0
1
6
|
u
|
2
=
2
3
|
u
|
2
= 4
|
u
| = 2
✅ פתרון סופי:
|
u
| = 2 , |
v
| = 1
סעיף ה – המרחק בין B למישור AEC
הנקודה
M
נמצאת במישור
AEC
(סעיף ג), והווקטור
BM
מאונך למישור (נתון). לכן
BM
הוא האנך מ־
B
למישור, והמרחק המבוקש הוא האורך
|
BM
|
.
|
BM
|
2
=
BM
·
BM
📐 נוסחה: אורך וקטור
נציב
BM
=
1
6
u
−
2
3
v
+
1
12
w
:
|
BM
|
2
= (
1
6
u
−
2
3
v
+
1
12
w
) · (
1
6
u
−
2
3
v
+
1
12
w
)
המכפלות המעורבות מתאפסות (מקצועות מאונכים), ונשארים הריבועים:
|
BM
|
2
=
1
36
|
u
|
2
+
4
9
|
v
|
2
+
1
144
|
w
|
2
📐 נוסחה: אורך וקטור
|
a
|
2
=
a
·
a
סעיף ה – המרחק בין B למישור AEC · המשך
|
BM
|
2
=
1
36
|
u
|
2
+
4
9
|
v
|
2
+
1
144
|
w
|
2
נציב
|
u
|
2
= 4
,
|
v
|
2
= 1
,
|
w
|
2
= 16
(סעיף ד ונתון):
|
BM
|
2
=
1
36
·
4
+
4
9
·
1
+
1
144
·
16
|
BM
|
2
=
1
9
+
4
9
+
1
9
|
BM
|
2
=
6
9
=
2
3
|
BM
| =
√
2
3
≈ 0.82
סעיף ה – המרחק בין B למישור AEC · המשך
|
BM
| =
√
2
3
≈ 0.82
✅ פתרון סופי:
√
2
3
≈ 0.82
📌 סיכום התשובות
סעיף א
EA
= −
v
−
1
2
w
,
EC
=
u
−
1
2
w
סעיף ב
EM
=
1
6
u
−
2
3
v
−
5
12
w
סעיף ג (1)
a =
2
3
, b =
1
6
סעיף ג (2)
כן
סעיף ד
|
u
| = 2 , |
v
| = 1
סעיף ה
√
2
3
≈ 0.82
© כל הזכויות שמורות למתמטריק – אלדד | eldadh.co.il
→ / רווח / לחיצה = הבא · ← = אחורה · F = מסך מלא